נתנו חסות לטורניר כדורגל חובבים בפיליפינים - הנה מה שקרה

אם PSG הוציאה כ-100 מיליון יורו כדי לזכות בליגת האלופות, כמה יעלה לזכות בטורניר כדורגל חובבים של 7 נגד 7 במנילה?

זו לא שאלה היפותטית. באמת ניסינו את זה.

הרעיון

הכול התחיל משני דברים לא קשורים שקרו באותו הזמן.

בורחה, היוצר שמאחורי Bacefi Uncover Philippines, משחק כדורגל בכל יום ראשון עם חבורת חברים במנילה. שבוע אחד מישהו הציע להירשם לטורניר חובבים של 7 נגד 7 ליום אחד. באותו שבוע, אנחנו בפגליפט חיפשנו לתת חסות לאחד מהסרטונים שלו.

בורחה חיבר את הנקודות: “מה אם אשלב את שני הרעיונות? אשיג נותן חסות, אגייס את השחקנים הטובים ביותר שאמצא, ואבדוק אם זריקת כסף על טורניר חובבים באמת עובדת.”

אף אחד לא נותן חסות לכדורגל חובבים. אף אחד לא משקיע בטורניר של יום אחד שבו השחקנים הם זרים, עובדי מוקדים טלפוניים ולוחמי סוף שבוע.

אף אחד חוץ מאיתנו.

בניית הסגל

בורחה בילה שבוע שלם בטלפונים, בקריאת טובות ובאיתור כישרונות ברחבי סצנת הכדורגל של הזרים במנילה.

אסטרטגיית הגיוס הייתה חסרת רחמים. הוא הציע לשחקנים מקבוצות יריבות הטבות כדי שיעברו צד: חולצת קבוצה חינם, כיסוי דמי ההרשמה לטורניר, ואם ינצחו, בונוס כספי מנותן החסות. הוא אפילו ניסה להחתים את ז’ואאו, שנחשב לשחקן ה-7 נגד 7 הטוב ביותר בפיליפינים. ז’ואאו בחן את ההצעה, חיכה שלושה שבועות, וסירב בנימוס.

הסגל הסופי נראה כמו מצבת האו“ם:

• דילן מקונגו, החתמה של הרגע האחרון שהתגלה ככוכב המפתיע
• בוקאס מניגריה, שתואר כ“ברמה עולמית” בהגנה
• אחמד ממרוקו, ששיחק בתקופת הרמדאן בלי לאכול או לשתות
• פליפה, חצי-מקצוען ששיחק במלזיה
• מייק, ששיחק בפירמידת הכדורגל הספרדית
• ליאו ואלה, הקבועים של ימי ראשון שהביאו את הלב
• ובורחה עצמו, השוער והמנהל הספורטיבי שמינה את עצמו

הקשר לגינאה המשוונית

לכל קבוצה דרושה זהות. בורחה בחר לשחק תחת דגל גינאה המשוונית, והסיבה הייתה אמיתית.

לגינאה המשוונית הייתה הנבחרת הטובה בתולדותיה. הם ניצחו את חוף השנהב 4-0, מעצמה יבשתית. הם היו בדרך להעפיל למונדיאל בפעם הראשונה. ואז עניין טכני, הצבת שחקן לא כשיר, עלה להם בשש נקודות ובחלום המונדיאל.

“הכדורגל חייב משהו לגינאה המשוונית”, אמר בורחה. “הם לא ייסעו למונדיאל. אבל הם ייסעו לטורניר החובבים הזה. והם ינצחו.”

החולצות הגיעו. הן לא היו, לפי הודאתו של בורחה עצמו, היפות ביותר. אבל הן היו שלהם.

יום הטורניר

חמישה משחקים. עשרים דקות כל אחד. שערים זעירים. בלי VAR.

משחק 1: קריאת ההשכמה

הם שלטו מההתחלה. עדיפים בכל שלב. שלוש דקות לפני שריקת הסיום, כשהקבוצה מובילה בנוחות 1-0, חוסר תיאום בהגנה הוביל לשער שוויון מבולגן. 1-1. תיקו מול קבוצה שהיו צריכים לנצח.

משחק 2: קוטלי ענקים (כמעט)

הבא בתור: אלופי הטורניר המכהנים. הקבוצה שניצחה 4-0 במשחק הפתיחה שלה. הקבוצה עם ז’ואאו, השחקן שדחה את הצעתו של בורחה.

דילן, החלוץ הקונגולזי שהוחתם יום קודם, פתח את הבקיעה בשתי הדקות הראשונות. במשך רוב המשחק, הסגל שקיבל חסות מפגליפט נראה כקבוצה הטובה יותר. ואז, 30 שניות לפני הסיום, בעיטה חופשית מהירה תפסה אותם לא מוכנים. 1-1. יתרון נוסף התאדה ברגעים האחרונים.

משחק 3: ההפסד הקשה

התפקוד הגרוע ביותר שלהם. אחמד, עמוק בתוך צום הרמדאן, החמיץ הזדמנות שיכלה לשנות הכול. היריבים היו קטלניים בהתקפות המעבר. שריקת עבירה שנויה במחלוקת בדקות האחרונות הובילה לשער מבעיטה חופשית. 0-1.

משחק 4: המחיקה

מול הקבוצה החלשה בבית, הם סוף סוף שיחקו בלי לחץ. ליאו כבש שלושער. היריבים לא הצליחו לבעוט אפילו בעיטה אחת למסגרת. 5-0. בורחה אפילו קיבל כמה דקות על המגרש.

משחק 5: לחיים או למוות

ניצחון פירושו העפלה. אפילו תיקו יכול היה להספיק. הסרוואנטינוס (קבוצת אינסטיטוטו סרוואנטס, בפסים אופקיים ירוקים ולבנים) כבשו מוקדם, ואז חנו את האוטובוס עם כולם מאחורי הכדור.

מה שבא אחר כך היה 18 דקות של תנועה בכיוון אחד. בעיטות. כמעט-פספוסים. כדור שפגע בקורה. הזדמנות שפספסה בחמישה סנטימטרים. השערים הזעירים נראו כמתכווצים עם כל ניסיון. שריקת הסיום הגיעה כשהתוצאה עדיין 0-1.

הודחו בשלב הבתים.

אז, האם כסף יכול לקנות טורניר חובבים?

לא. מובן שלא.

ההפרשים היו זעירים. אם אחד מהשערים שנספגו ברגעים האחרונים לא היה נכנס, הם היו מעפילים. אם המשחק היה ארוך ב-15 דקות, בורחה משוכנע שהם היו מנצחים את הסרוואנטינוס.

אבל ככה זה כדורגל. בכל רמה, מליגת האלופות ועד מגרש מאובק במנילה בשבת אחר הצהריים.

מה שהכסף כן קנה היה משהו טוב יותר מגביע: חלוץ קונגולזי ששיחק לצד קשר מרוקאי שצם ברמדאן, בלם ניגרי, חצי-מקצוען ממלזיה, שני שחקני ליגת ימי ראשון ספרדים, ושוער שהיה גם המנהל הספורטיבי של הקבוצה, מנהל הרשתות החברתיות ומעצב המדים.

כולם עוטים את דגל גינאה המשוונית. לכולם היה אכפת הרבה יותר מדי ממשחק בן 20 דקות.

מדוע נתנו חסות לזה

פגליפט נולדה בפיליפינים. המייסד שלנו בנה את מנוע חיפוש הטיסות הזה כי התוסכל מכמה שהזמנת נסיעות הפכה עמומה. השם “פגליפט” פירושו בטאגאלוג “לזוז” או “להעביר.”

אנחנו לא תאגיד ענק. אנחנו צוות קטן שמאמין שהטיסה הזולה ביותר צריכה תמיד להיות למעלה. אז כשקיבלנו הזדמנות לתת חסות למשהו שורשי, כאוטי, רב-לאומי ואנושי עד העמקות, זה הרגיש נכון.

זו הפיליפינים שאנחנו מכירים. מקום שבו משחק בעיטות של יום ראשון יכול להפוך לטורניר בינלאומי, שבו מישהו מספרד, מניגריה, מקונגו וממרוקו יכולים לסיים באותה קבוצה עוטים את חולצת גינאה המשוונית, ושבו התוצאה חשובה פחות מעצם העובדה שכולם הגיעו.

מתכננים להגיע לפיליפינים?

אם הסרטון של בורחה גרם לכם לרצות לבקר (בשביל הכדורגל או מכל סיבה אחרת), חפשו טיסות לפיליפינים בפגליפט. אנחנו מחפשים בכל חברות התעופה ופלטפורמות ההזמנה כדי למצוא את המחיר הזול באמת. בלי דירוגים נסתרים. בלי עמלות שמשפיעות על התוצאות.

בורחה מצא בפגליפט טיסות ממנילה לספרד עם Air China ב-35,000 פזו. טוב יותר מ-Google Flights או Skyscanner? הוא אומר לנסות בעצמכם ולהחליט.

ואם הפיליפינים עדיין לא על הרדאר שלכם, כדאי שיהיו. סצנת הכדורגל לבדה שווה את הנסיעה.